"להבות של אמונה": הנס הבלתי נתפס בבית משפחת סבתו:
יום שישי רגיל בשכונת גילה בירושלים הפך בתוך רגעים למפגן עוצמתי של השגחה פרטית. סיפורו של ר' יעקב סבתו, יהודי שרואה את חסדי ה' גם בתוך הפיח והחורבן, ומלמד אותנו פרק בביטחון שלא רואים כל יום.הדרמה בבוקרו של יום שישי שש וחצי בבוקר, כ"ה בניסן התשפ״ד-
התעוררה השכונה לקול זעקות "אש! אש!".
להבות ענק פרצו מחלונות דירת הקרקע של משפחת סבתו.
השכנים בחוץ היו אחוזי אימה: הם ידעו שבתוך הבית ישנה הבת בת ה-19, הסובלת ממוגבלות פיזית, ולא היה ברור כיצד תוכל להימלט מהתופת שהתלקחה בפתאומיות. אלא שהניסים התרחשו במהירות הבזק. הבת הגדולה התעוררה מריח העשן, ובקור רוח עילאי הצליחה להוציא את אחותה ושאר בני הבית החוצה תוך פחות מ-50 שניות!
עשר שניות בלבד לאחר שיצאו, קרסה קורת הגג וחסמה לחלוטין את הפתח.
"אילו התמהמהו עוד רגע, הן היו לכודות במעגל אש", מספר ר' יעקב בהתרגשות.
האש שבערה במשך למעלה מ 4 שעות, ו- 40 עמלו לכבותה!
הנס שבין הקירות המפויחים כשנכנסים היום לבית, המראה מבהיל: קירות שחורים, רצפה מוצפת מים וריהוט שהפך לאפר. אך בתוך כל החורבן הזה, בולטים שני מוקדים של נס:
1. ארון הספרים: למרות שהוא עשוי עץ ומלא בנייר יבש, האש הגיעה עד אליו ונעצרה. ר' יעקב מסביר שיש לו הקפדה לקנות ספרים רק מבני תורה ולשלם להם תמיד מעבר למחיר הנקוב כדי לכבד את התורה, והוא היה בטוח שזכות זו תגן על הספרים.
ואם בארון הספרים ניכרה שמירה מיוחדת, הרי שספר אחד המחיש את גודל הנס אף יותר.
הספר ״חזון עובדיה-הלכות טו׳ בשבט (ברכות)״ למרן הרב עובדיה יוסף זצןק״ל
לא היה מונח כלל בארון, אלא על שולחן הסלון, בלב מוקד השריפה.
האש הגיעה עד אליו, והוא ספג עשן,פיח,מים וקצף כיבוי.
דפיו אמנם התפחו וריח העשן עדיין ניכר בו, למרות הזמן הרב שחלף…
אך למרות שהיה בתוך התופת - הוא שרד ונותר ראוי ללימוד, למרבה השתאותם של כך רואיו.
2. חדר הגז והצינורות: האש הגיעה עד לחדר הגז המרכזי של הבניין, שבו מאוחסן מלאי עצום המספק גז ל-122 משפחות. הקירות מסביב השחירו, אך בחדר הגז ובצינורות הפתוחים האש לא נגעה. "אילו היה פיצוץ, כל העולם היה מדבר על האסון הזה", אומר ר' יעקב:
"הקדוש ברוך הוא רוצה שיהיה לנו כיף" מה שמשאיר את המבקרים פעורי פה הוא החיוך של ר' יעקב. הוא לא מרגיש שאיבד דבר. מבחינתו, השרפה היא שליחות משמים לשיפור חיי המשפחה:
• הנגשה לבת: הפתחים בבית היו צרים והקשו על הניידות של הבת המוגבלת. "האש אכלה את הקירות, ועכשיו נוכל להרחיב את הדלתות ולעזור לה", הוא אומר בפשטות.
• התחדשות הבית: הוא רואה בזה הזדמנות להחליף את התאורה הישנה שלא אהבו ולחדש את הריהוט. "זה כמו אבא שרוצה שלבן שלו יהיה טוב, גם בפרטים הקטנים".
חיים של אמונה מעל הטבע הביטחון של ר' יעקב לא התחיל בשרפה. הוא מספר על חיים שלמים של "השלך על ה' יהבך". כאברך כולל, הוא עומד בתשלומי משכנתא גבוהים מאוד, כשפעמים רבות יום לפני התשלום החשבון ריק, ובדיוק ביום הנקוב הכסף נכנס בדרכים פלאיות. הוא נזכר בסיפורים משוק מחנה יהודה, שם מוכרים הציעו לו הלוואות מרצונם החופשי בדיוק כשנזקק לכך. ר' יעקב, שברח מסוריה לפני 40 שנה לאחר ניסיונות כושלים ומסוכנים, מסכם את הגישה שלו למבקרים הרבים במלון שבו הם שוהים כעת:
(נכון לשעת הראיון.)
"האושר שלי נובע מכך שכל מה שעובר עליי, כולל השרפה הזו, זה הדבר הטוב ביותר עבורי – כי הקדוש ברוך הוא עומד מאחורי זה".
סוכם מתוך כתבה שנערכה למרוה לצמא (הכתבה פורסמה בי״ז בתמוז התשפ״ה)
לכתבה המלאה- היכנסו לקובץ המצורף.
לה׳ יתברך. נשמת כל חי תברך את שמך ה׳
לכל מי שנרתם לעזור מתוך חיוך ושמחה!
על שבועון נקי ושמור. מרתק וייחודי! וכן. גם על הראיון המחזק הזה…
שהשתתפו עימנו בשריפה גם על דפי העיתון וגם מקרוב… שתמיד תזכו להיות מהעוזרים ולא מהנעזרים!